הדרך אל עצמי

האם תרפיה במוסיקה מתאימה גם לנוער? תרפיסטית במוסיקה בשם קתרינה מקפרן כתבה ספר שכולו בדיוק- על זה. על איך אנחנו כמטפלים יכולים לעזור בגיל ההתבגרות ועל איך המוסיקה פועלת שם. ואיזה גיל שזה.. אנחנו מדברים על תקופה של כמה שנים שבה מתחילים לתת תשובה לשאלה "מי אני?" ולפי אריק אריקסון, פסיכולוג יהודי אמריקאי ואבי תיאוריית השלבים- התשובה לשאלה הזו היא חלק מהיווצרות הזהות שלנו.

אלו הן שנים קריטיות של התפתחות העצמי. "עצמי" - מילה שמופיעה בכל כך הרבה ביטויים שבהם אנו משתמשים-"מודעות עצמית", "ביטחון עצמי", "דימוי עצמי" , "הבעה עצמית" "תחושת עצמי".. מקפרן בספרה מדברת על הדגש שצריך לשים על העצמי היחודי שמתפתח אצל המתבגר. לעיתים קרובות המתבגר.ת יהיה עם מסכות והגנות, ולא סתם. אחרי הכל, בית הספר הוא מקום שבו יש דינאמיקה חברתית מורכבת שכוללת חברויות שבאות והולכות, השתייכות אל מול אינדיבידואליות, תככים, הצקות, בריונות, מבחנים, דרישה.. וכל זה תוך כדי חיפוש של מי אני מול עצמי ומול האחר. ..וואו, קשוח.

בראיונות שראיינה מתבגרות ומתבגרים ביחס לכוחה של טיפול במוסיקה, הם דיווחו על תחושות חזקות של חיבור לעצמי ולאחר בזמן הנגינה בטיפול: " נהגתי לשמור הרבה דברים לעצמי.. אבל הפגישות של התרפיה במוסיקה שינו את זה" "זה היה ממש טוב. לא חשבתי על מה שקורה מסביב בבית הספר אלא רק במה קורה עכשיו. הבנתי שתכלס-, זהו. אלו החיים שלי. אני יכולה לעשות מה שאני רוצה ולהתרכז בעתיד שלי. "

כלומר טיפול במוסיקה עורר שיח על תנועה לפתיחות, שיפר את היכולת להיות בקשיבות לעצמי ולמה שקורה לי, את היכולת לתכנן קדימה את מי ומה שאני, עודד קבלה והפנמה של ערכים יחודיים, ועוד. בטיפול במוסיקה עם נער/ה אנחנו יכולים לעבוד עם שירים, עם נגינה ספונטנית ובדרך כלל נשלב בין מילים- למוסיקה. לעיתים המוסיקה תעזור למילים, לעיתים המילים יביאו למוסיקה.

ובאשר לנו? המטפל שעובד עם הנער.ה- צריך להיות כנה ואמיתי. לא להיות קול. לא לנסות להיות יודע כל, להיות אותנטי. כלומר אנחנו כמטפלים צריכים לחוש את הקושי והמורכבות, ולנהוג בכבוד, בגובה העיניים. מקפרן מבחינה בשני עקרונות מהותיים לעבודה שלנו עם נוער. הראשון הוא שהזהות שלך כמטפל וכאדם תהיה מגובשת דיה. והשני הוא אותנטיות ונאמנות לגישתך הטיפולית.

כלומר על מנת לעזור למתבגר.ת בתהליכים של בניית הזהות שלו וההתמודדויות המורכבות של הגיל, גם אנו המטפלים (וגם אנו ההורים) צריכים להיות עם חיבור לעצמי שלנו, עם זהות ברורה ומגובשת, על מנת שנוכל להכיל וללוות במסע המיוחד הזה. מוסיקה לעיתים קרובות נוגעת במתבגרות ומתבגרים, משום שהיא מספרת סיפור, היא הבעתית, היא עוצמתית, היא אישית. והיא בעיקר דרך להגיע לאני האותנטי שלנו, זה שמתחבא מתחת למסכות.

Mcfferan, katrina(2010). Adolescents, music and music therapy. Jessica kingsley publishers.